גבע – כלבים ומזון

על הדבש ועל העוקץ

עצי הרימון, התאנה ושחי הגפן, קורסים מעומס הפרי שהבשיל לאחר שבועות של שהייה בשמש היוקדת. הטעם המתקתק וניחוחות הפרי הבשל, משחררים לאוויר אותות קריאה לחרקים מכל הצבעים והמינים. בין הפרפרים הצבעוניים וחיפושיות קטנטנות, כובשים את גינתנו טייסי הקרב של עולם החרקים, אשר מטילים אימה על כל יצור תבונתי בעולמנו – דבורים, צרעות ודבורים, מהם אזהיר הפעם.

המפגש הכואב בין חרקים עוקצים לכלבים נובע בעיקר מסקרנותם האובססיבית של הכלבים, שהיא ללא ספק האויב הממשי של ידידנו השעיר.

הרצון התמידי במשחק או במרדף, מסתיים ביבבת כאב, בנפיחות ובאדמומיות מקומית. הכאב העז והנפיחות יחלפו כעבור מספר שעות, במרבית המקרים לא יתפתחו תופעות נוספות, אך במקרים נדרים עלולה עקיצה אף להוביל למוות. מקרה נדיר(במקצת) כזה חוויתי במהלך שירותי הצבאי בכלבייה הצבאית, עליו אספר כעת.

בזמני הפנוי נהגתי לקחת אתנירוונה כלבי הצבאי לטיולים במטעי השזיפים של מושבבית הלל הסמוך לנחל הבנייאס. באחד הטיולים עקצה צרעה אתנירוונה.
למזלו הרע של נירוונה הצליחה הצרעה (ימח שמה) לעקוץ אותו פעמיים, עקיצה אחת בקצה הלשון והשניה בשפה העליונה. מיקום העקיצות והריכוז הרב של הארס הובילו להתדרדרות מהירה במצבו, הלשון תפחה כל כך, וממש חסמה את דרכי הנשימה. אי שקט ובלבול אחזו בו.

מאחר ומיקום העקיצה לא מאפשר להניח מגבת רטובה וקרה, התחלתי להרטיב את פיו של נירוונה במי הנהר הקרים, על מנת לשכך ולהקל על הכאב במקצת. למזלי, נירוונה התעשת במהרה ובסופו של האירוע לא ניזקק לטיפול וטרינרי. חשוב שתדעו כי אם המצב מחמיר כלומר, הנפיחות נשארת וקשיי הנשימה מחמירים יש להבהיל את הכלב במידי לוטרינר, אל תקבעו דיאגנוזה! (הבחנה) תנו לוטרינר להחליט.

עקיצת דבורה מעוררת את אותן תגובות ותחושות שמעוררת עקיצת צרעה ודבור, הבדל היחידי הוא בכך שהדבורה משאירה בתוך גופו של הקורבן, את עוקצה וחצי גופה התחתון, שבלוטת הארס נמצאת בו. אם הבחנתם שבגופו של הכלב שלכם נשאר גופה של הדבורה קחו פינצטה ושלפו החוצה.

הקפידו לתפוס בחלק הקרוב ביותר לגופו של הכלב וכך לא תלחצו על בלוטת הארס, פעולה שתחדיר יותר ארס לכלב. לאחר שנשלף העוקץ ממקומו יש לחטא את המקום ולקררו בעזרת מגבת רטובה וקרה. אם מיקום העוקץ אינו מאפשר להניח מגבת, יש להרטיב את המקום ובמידת הצורך לפנות את הכלב לוטרינר.

מניעת עקיצות חרקים היא כמעט ובלתי אפשרית מאחר והחרק עף ממקום למקום בכל שעות היום שלא כמו נחשים, עקרבים וכו'. המלצתי היא, לעטוף את פרות העצים במעטפות נייר, ובכך תפחיתו בצורה משמעותית את קיומם.

הטיפ של "טופי":

בתקופה מרובת צרעות ודבורים הקפידו להשאיר את קערת המזון לזמן קצר. מאחר וחרקים אלו נמשכים לקערות של הכלב ומשם לקיבה.

אהבתם את המאמר? שתפו!

בפייסבוק
בוואטסאפ
במייל
הדפסה