זהירות – מוקשים!
המלחמות הרבות הממלאות את דפי ההיסטוריה הותירו בעולמנו מיליונים של "רוצחים שקטים" – אותה "פסולת" שנותרה לאחר הויכוחים והסכסוכים הפוליטיים בין מדינות – הלא הם המוקשים. בכל יום נפגעים עשרות ילדים, נשים וקשישים ממוקשים קטלנים ברחבי העולם ובעיקר באפריקה, אירופה ודרום אמריקה. אין כמעט מדינה בעולם שאיננה מוטרדת מהימצאותם של אמצעי הלחימה הקטלניים הללו החבויים בקרקע, ואשר במקרים רבים נעים יחד עם אדמות סחף ממקום הטמנתם המקורי למקום בלתי ידוע.
הנסיכה דיאנה והמודעות החדשה
אחת הדמויות שהובילו והשפיעו רבות על קידום נושא ההתמודדות עם מוקשים הייתה הנסיכה הבריטית דיאנה, שביצעה עבודה חסרת תקדים, אך לצערי ולצער רבים נקטע פתיל חייה בתאונת דרכים קטלנית. למרות מותה הטראגי של הנסיכה דיאנה, החלה בעולם מגמה חיובית של אנשי ממשל ודת הפועלים לטובת מניעה של הטמנת מוקשים חדשים וגם פועלים למימון פרוייקטים רחבים לפינוי שדות מוקשים קיימים ולגילוי מוקשים "אבודים". את מרבית הפרוייקטים הללו יוזם, מנהל ומממן "הבנק העולמי" – השייך לאו"ם.
פינוי מוקשים – עסק רציני
פינוי שדות מוקשים הוא תהליך ארוך ומורכב הנמשך זמן רב. במבצע, הבנוי משלבים רבים של תכנון, הכנה, גיוס משאבים והכשרת כח-אדם, מעורבים עשרות גורמים ומאות בעלי תפקידים – בהתאם לשטח הנדרש לטיפול. לכלבנים וכלביהם חלק נכבד בעבודת הזיהוי והאיתור של מוקשים בשטחים ממוקשים, או שטחים החשודים כממוקשים, ברחבי העולם. במסגרת הפעילות שלי כמאלף כלבים ובעקבות הכשרתי ועבודתי המעשית ביחידת "עוקץ" של צה"ל, פיתחתי מספר שיטות לאימון כלבים וחזירים לזיהוי ואיתור מוקשים ונפלים.
חשוב להבין – הכלב הוא לא מתאבד
אילוף כלבים לזיהוי מוקשים אינה "משימת התאבדות" מבחינת הכלב, כלומר אין כוונה לשלוח את הכלב להיהרג בעת גילוי המוקש. הכלב עובד אמנם בקירבת המוקש, אך כל תפקידו הוא להריח את חומר הנפץ המוטמן בקרקע, ולא לגעת במוקש. מיד לאחר זיהוי מיקומו של המוקש מורחק הכלב מהמקום – ועבודת החשיפה והניטרול נעשית בידי בני-אדם בעזרת ביגוד מגן וציוד מתאים. מדובר בתהליך אילוף אחראי ורציני, הדורש מהכלב והכלבן עבודת צוות חסרת פשרות לאורך זמן – שכן הכלב והכלבן נמצאים במרחק של מטרים בודדים זה מזה וכל טעות של אחד מהשניים – עלולה לגרום לאסון.
לא כל כלב מתאים למשימה
האילוף וההכשרה מתחילים ממש מוקדם וניתן לומר כי כבר מהיותו גור נבחר הכלב למשימה. כלב לזיהוי מוקשים ונפלים צריך להיות בעל תכונות מיוחדות, כמו התמדה, עקביות, צייתנות ועוד, וכמובן שלא כל כלב ולא כל גזע מתאים למשימה המיוחדת הזו.
הכלבן והכלב – יחידה אחת
תפקידם של הכלבן והכלב מחולק לשני תפקידים עיקריים:
- לתת מענה בסביבה מתכתית (צנרת מים, כבלי חשמל תת-קרקעיים וכו'), בשל השיבוש שנוצר בסביבה כזאת בגלאים האלקטרוניים הרגילים.
- לעבוד בסביבה הררית, ובכל סביבה קשה או בלתי אפשרית למעבר מכונות או אנשים.
בנוסף לתפקידים אלו מהווה נוכחותם של הכלבן וכלבו כ"חותמת" – הם משמשים חולייה חשובה והכרחית בתהליך אבטחת האיכות של השטח הנבדק.
חשוב להסביר כי הכלב, שכלי העבודה שלו הוא אפו הרגיש, מסוגל לעבוד זמן רב יותר מאדם המפעיל אמצעים אלקטרוניים; הסיבה העיקרית היא שהכלב אינו מוטרד מצרות היום-יום; הוא אף פעם לא ממורמר על הבוס או לחוץ מהמשכנתא – ולכן תפוקתו גבוהה יותר.
עוד ניתן לומר, כי בשל המבנה הפיזיולוגי של הכלב, קצב הליכתו הטבעי והעובדה כי משקל גופו נחלק לארבע רגליים, קשה מאוד וכמעט בלתי אפשרי להגיע למצב בו הכלב מפעיל מוקש הנמצא בקרקע, למעט מוקשים המופעלים בתיל ממעיד או פסי דריכה מיוחדים. כידוע, המוקשים יוצרו כנגד בני-אדם הנושאים על גבם משקל רב, נשק ותחמושת.
מסתבר שהחזיר מתאים יותר
במסגרת פרוייקט שיזמתי לאילוף חזירים לגילוי וזיהוי מוקשים ונפלים, התגלה החזיר כחייה מתאימה למשימה, אף יותר מכלב; הסיבה נעוצה באורח חייו הטבעי של החזיר: מלידה יש לחזיר יכולת מדהימה להריח את מה שמסתתר מתחת לאדמה ולנבור בה, שכן בטבע, החזיר מחפש את מזונו בתוך האדמה (תולעים, בצלים ופקעות), לעומת הכלב, שמחפש את מזונו מעל האדמה. מאחר והחזיר לומד, בתהליך האילוף, כי הרחת חומר נפץ בתוך האדמה (מוקש/נפל/מטען וכו') תוביל למתן מזון – המוטיבציה שלו גבוהה יותר. הופתעתי לגלות, כי יכולות והלמידה של החזיר, או אם תרצו "האינטליגנציה" שלו – גבוהה יותר מזו של הכלב.
תקווה לעולם בטוח יותר
כיום פועלים ארגונים שונים הפועלים למניעת הטמנת מוקשים חדשים בכל מקום בעולם. לא נותר לי אלא להצטרף לקריאתם ולהביע תקווה כי לא יוטמנו עוד מוקשים בשום מקום. מי ייתן ותהליך פינוי המוקשים יואץ ויתרחב, עד שנגיע לעולם נקי ממוקשים.